להגיע או לא להגיע למפגש מים ושמים בקיסריה - זאת השאלה!
נאוה אסולין כותבת לנו את רשמיה מ24 שעות של ספורט וכיף, דיונות וים, תנועה והתרגעות, נקי ובריא, אורגני וירוק, שקיעה וזריחה
אני מתאמנת בסטודיו כבר חצי שנה ומצליחה כבר לרוץ חמישה ק"מ ולהישאר בחיים,
אך האם אני מוכנה להגיע לעשרים וארבע שעות תמימות של אימונים? כבר היו בכיסי את כל התירוצים האפשריים, ואף "ילדתי" כמה.
כל הזמן עמדה אל מול עיני השאלה, איך אאכזב את דליה? שהיא בעצם שאלה לעצמי- איך אאכזב אותי את עצמי?!
טמנתי לעצמי מלכודת קטנה שלחתי מייל לבנות המשתתפות ושאלתי אל מי אוכל להצטרף לנסיעה, אחרי כמה שעות קיבלתי תשובה ממיכל יצחקי שאני יכולה להצטרף אליה ובכך היא מנעה ממני "להיכנס אל אזור הוויתור" ולדלג לעבר הגילוי וההתחדשות.
הגענו בארבע אחה"צ אני ועוד חמש נשים : גלית פוגל, מיכל יצחקי, ענת ברשדסקי, לימור ויזל, נגה ויזל, כולן עם ותק רב בסטודיו ושעות ריצה ואימון רבות, אך התקבלתי במאור פנים וכל חששותיי נמוגו.
הנוף המדהים שהשתקף מהפטיו והבריכה עם המים המזמינים פוגגו לגמרי את שארית הפחד. יצאנו לריצה/הליכה - כל אחת בקצב שלה, מקיסריה ועד לשדות ים- כשמונה ק"מ בדיונות וחולות, לא היה פשוט, אך גם לא כל כך נורא עם התמיכה של דליה והבנות שהיו מאוד קשובות, נינוחות ונעימות זה היה בגדר הסביר ביותר.
ו א ז בחוף של שדות ים - ה פ ת ע ה!
שיט בקייקים , שטנו בקייקים בזוגות ובשלשה בדמדומי הערב כשהשמש השוקעת מתמזגת אט אט עם הים, נצרנו את התמונה והתחושה בתודעתנו ובליבנו, פשוט מרהיב.
הדרך חזרה אל הבית בקיסריה פשוט לא נגמרה ונראיתה אינסופית, אך מיד כשהגענו חיכה לנו גיא, בנה של דליה, בבגדי שף עם מגש כוסות מלאות משקה ברד של תפוז וגזר מרענן,
דליה הפצירה בנו להיכנס לבריכה ואנו, שהיינו עייפות ורעבות, לא ממש רצינו ואז פתאום ענת נכנסה ואנו מיד אחריה קפצנו לבריכה לשחיה ולמתיחות, ואני שנדמה היה לי שתשו כוחותי, מצאתי במים מקום להתחדשות והחיוניות שבה אל גופי.
לאחר מקלחת חמימה ונעימה חיכה לנו שולחן ערוך לעילא ולעילא, כולנו מותשות, בבטן ריקה אך בנפש מלאה מחכות לארוחה , ארוחה? לא סתם ארוחה, ארוחת גורמה לייט מוגשת בכלים יפייפים, כשלכל מנה מותאם כלי מיוחד לה ותשומת לב לכל סועדת וסועדת, החל בגספצ/ו עם קוביות אבטיח וכלה בקינוח מנגו פיקנטי.
אהבת הבישול וההסעדה של גיא ניכרה בארוחה. נכון ארוחה צמחונית, ללא פחמימות מורכבות, וואווו היאך שבעתי ואיני רעבה?
נכון שנדמה שעתה זה זמן שינה אז זהו שלא! צפינו בסרט מיוחד במינו, סרט דני- "בעולם טוב יותר", ולמרות העייפות שחשנו הוא הצליח לרתק אותנו אל המסך ולשמור אותנו ערות לחלוטין.
לילה טוב.
בבוקר דליה העירה אותנו עם משקה אספרסו וקוביות קרח ואחרי חימום קצר יצאנו שוב לריצה/הליכה של חמישה ק"מ, בעידודה של דליה אני מצליחה. התרעננו בשחיה בים מול קשתות האקוודוקט של קיסריה ושבנו אל הבריכה, שם חיכו לנו שני מגשים מלאי פירות מכל טוב הארץ ומשמניה.
אימון בבריכה,פילאטיס וגארודה היו הפעילויות האחרונות שחיברו אותנו גוף, תודעה ונפש.
היה לי כל כך קל לוותר לעצמי, אך הרגשה שמיימית היא כשכוחות הרצון שלך מפעילים את הגפיים ואת גופך ואתה מנצח את החולשה הרגעית.
תודה דליה שלא ויתרת לי, תודה בנות יקירות שהייתן ...ישר כח!!
אני נרשמת לשנה הבאה ולכן הבנות שחוששות, אל תניחו לפחד ולחשש למנוע מכן חוויה שמיימית שכזאת.
באהבה
נאוה אסולין