דליה יקרה

לקראת סיכום שנתי שעשינו חשבתי שמן הראוי יהיה לכתוב לך תודות, וכנראה שכל מה שאכתוב לא יספיק להביע את כמות התודות שאת ראויה להן ממני.
השנה שעברה עלי באופן אישי, ובאופן מאוד לא ספורטיבי, הייתה קשה מנשוא.
שנה שהחלה בהתבשרות מצערת על חזרתה של מחלת הסרטן באופן מאוד אגרסיבי לאחותי האהובה. שנה של ליווי צמוד אליה , על כל המשתמע מטיפולים לחולי סרטן והרצון העז לא לאבד אותם...
שנה של קושי נפשי עצום שבו צריך להתנהל ביום יום הרגיל: ילדים, בית, עבודה, שיגרה!
שנה מאוד אינטנסיבית שבסופה אף איבדתי את אחותי.
במהלך כל הזמן הזה את לקחת על עצמך פרויקט: אותי!!
את כל הצער, הכעס והתסכול שהיו בי , תוך ליווי צמוד עם אוזן קשובה, חמלה ואהבה תיעלת לטובת העצמת האני שלי הפנימי .
בצורה הספורטיבית המאוד אופיינית לך, לא ויתרת, והבאת אותי ממקום של לעשות ספורט כי צריך , לעשות ספורט כי אתה אוהב, כי שם אתה עם עצמך ומשם אתה צומח ומתעלה מעל כל ה"איכסה" שסובב אותך.
אין לי ספק כי העוצמה והחוזק הפיזי שנוצרו מהליווי והאימון הצמוד שלך , החום והאהבה, העצות הבריאות שליוו כל אימון, עזרו לי לעבור את התקופה הקשה ביותר בחיי והעצימו אותי נפשית.
עם כל זה גם "תוצר לוואי" של הפחתת משקל עצומה מבוקרת ופיסול, כן בהחלט פיסול, של הגוף שלי.
אני מרוצה, ואת, את צריכה להיות גאה, זו יצירה שלך!!

אני מסיימת בשיר של אריק איינשטיין "אנשים טובים" מוקדש לך עם המון אהבה, הערכה ותודה
...

תודה על השקט תודה על האור
על הלב הרחב שהמיס את הכול
על הראש הבריא, סערת הנפש
הזמן היקר, החום והרגש
תודה על הרוך, התמימות הפשוטה
הליטוף, החיבוק, המילה הטובה
על הכול בו נשמת האדם עמוסה....
 
אוהבת המון
מזרחי אריאלה